פסק-דין בתיק ס"ע 33771-08-10

1.         התובעת הגישה כתב תביעה כנגד הנתבעים לתשלום שכר עבודה, פיצוי בגין נזק לא ממוני לפי חוק עבודת נשים, פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצויים מוגדלים לפי חוק עבודת נשים, פיצוי בגין הפסד שכר עבודה, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, גמול שעות נוספות ופיצויי פיטורין. 

2.         ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה:

            א.         הנתבעת 1, (להלן גם: "החברה"), הפעילה בית אבות לאוכלוסיית גיל הזהב בעיר                נתניה. הנתבע 2 הנו מנהל החברה.

            ב.         התובעת, (להלן גם: "העובדת"), הועסקה על ידי החברה כמנקה בבית האבות, החל                         מיום 1/11/07 ועד 30/9/09.

            ג.          בחודש ספטמבר 2009 הוחלט על הפסקה מלאה של פעילות החברה. במסגרת זו                  פוטרו כל עובדי החברה לרבות התובעת.

            ד.         ביום 8/3/10 ילדה העובדת ויצאה לחופשת לידה.

3.         ההליכים הקודמים בתיק

רק ביום 27/10/2010 התקבלה אצל הממונה על חוק עבודת נשים, (להלן: "הממונה"), בקשת החברה להיתר לפיטורי העובדת בדיעבד (מיום 30/9/09) בטענה עיקרית, כי פעילות החברה            הופסקה בחודש ספטמבר 2009 וכי החברה לא ידעה על הריונה של העובדת. מר שאול    בוארון, מנהל החברה והעובדת מסרו את גרסתם בפני הממונה ביום 9/11/2010.

4.         ביום 11/11/2010, ניתנה החלטה על ידי הממונה שלא ליתן היתר לפיטורי העובדת בדיעבד.

            על החלטה זו הוגש ערעור החברה. לאחר הגשת הערעור, הודיעה המדינה לבית הדין, כי      עניינה על של המערערת יוחזר לבדיקה מחודשת של הממונה.

5.         בהחלטתה המתוקנת, קבעה הממונה את הדברים הבאים -

בחודש ספטמבר 2009, פוטרו כל עובדי לרבות העובדת בעקבות הודעה על הפסקת פעילות החברה. החברה הגישה בקשה לקבלת היתר לפיטורי העובדת בדיעבד, בחודש 10/2010, בטענה להפסקת פעילות ואי ידיעה על הריונה של העובדת.

יחד עם זאת, מחומר הראיות עלה, כי פעילותה העסקית של החברה הופסקה בחודש נובמבר 2009 ולא כפי שנטען, חודש ספטמבר 2009.

זאת ועוד, העובדת העידה, כי בזמן עבודתה, סיפרה לממונה עליה, מר ארז, כי היא בהריון וכן סיפרה על כך למנהל החברה, מר שאול בוארון. לטענת העובדת, שניהם, לא התייחסו להודעתה כלל.

בוארון העיד על כך וטען, כי העובדת אכן סיפרה לארז הממונה כי היא בהריון, לדבריו, לאחר שהסתיימה תקופת ההודעה המוקדמת שלה - בחודש אוקטובר 2009. הווה אומר, אין חולק, כי החברה ידעה על הריונה של העובדת בסמוך לפיטוריה אולם לא עשתה דבר. לא מנעה את פיטוריה ולא הגישה בקשה לממונה להיתר פיטוריה על פי דין.

6.         לאור האמור החליטה הממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטורי העובדת החל            מיום     סיום חופשת הלידה.

7.         החברה הגישה ערעור לבית הדין על ההחלטה המתוקנת של  הממונה. ביום 5/12/2011 ניתנה החלטת בית הדין בערעור לפיה, הערעור נדחה ויש להתיר את החלטת הממונה על כנה.

8.         לאחר מתן ההחלטה התקיים דיון הוכחות בתביעת התובעת לסעדים הנובעים מפיטוריה על ידי החברה.

9.         המסגרת הנורמטיבית